החלטות
בית המשפט העליון
עא 4873/21 יעקב ירמיש נ’ עו”ד שלמה הנדל 24/10/2021
פס"ד של כב' השופט ד. מינץ
פסקי דין מעין אלו עשויים לעורר חשש לקנוניה בין החייב למקורביו, אולם גם במקרים בהם לא מתעורר חשש כאמור אין משמעות הדבר שהנאמן לא יהא רשאי להפעיל את סמכותו האמורה (ראו: עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 1169 (2019) (להלן: מאור ודגני)). הטעם לכך נעוץ בעובדה שבהליכי פשיטת רגל אין מדובר רק ביחסי החייב והנושה אשר אוחז בפסק הדין, שכן "מעורבים בהליכים אלה האינטרסים של נושיו האחרים של החייב. במצב של אינסולוונטיות, כאשר המועט צריך לספק את הרבים, יש הצדקה לדקדק בטיב הוכחתו של הנושה" (עניין מכטינגר, שם; ראו גם: רע"א 9852/07 דוד נ' עו"ד רון מסיקה, בתפקידו כמנהל מיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 5 (21.2.2008); ע"א 1167/20 עו"ד עובדיה כהן נ' חברת יצחק י. גליק בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 9 (21.7.2021)). כך או כך, מכיוון שיש בסמכות זו של הנאמן משום חריגה מעקרון סופיות הדיון, ראוי שהיא תופעל במשֹורה ובמקרים חריגים בלבד (עניין דבורצקי, שם; ע"א 6201/16 נגר נ' סיגרון, [פורסם בנבו] פסקה 6 (23.1.2018)) .
למעשה, החוק אימץ אל קרבו את סמכותו של הנאמן "להציץ מאחורי הפרגוד" ואת הפסיקה שפירשה את סעיף 13 לפקודה אשר הובא לעיל (ראו: דברי ההסבר לסעיף 211 להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח 1027, 709 (להלן: דברי ההסבר)). עם זאת, החוק סייג את סמכותו האמורה של הנאמן, בכך שהוסיף לצידה חובה לקבל את אישורו של בית המשפט לצורך דחיית תביעת חוב הנתמכת בפסק דין (דברי ההסבר, שם). על פני הדברים נראה כי שוני זה נובע, בין היתר, מאי-הנוחות הטמונה בביטול פסק דין שניתן על ידי ערכאה שיפוטית בידי בעל תפקיד (ראו: מאור ודגני, שם). בעניין זה אפוא, למעט שינוי מסוים כאמור בסעיף 211 לחוק, מה שהיה בפקודה הוא שיהיה בחוק. משמעותו של דבר, שהמבחנים והקריטריונים אשר נקבעו ל"הצצה מאחורי הפרגוד" בהלכה הפסוקה, ישמשו את בית המשפט בבואו להפעיל את סמכותו לאשר דחיית תביעת חוב גם כשזו נסמכת על פסק דין.
רעא 4490/21 סיירוקס ישראל בע"מ נ' דוד חי עסור 10/10/2021
פס"ד של כב' השופטת י. וילנר
חוק חדלות פירעון מאחד את דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים תחת קורת גג אחת – "המדובר בדבר חקיקה ישראלי חדש, העורך רביזיה כוללת בדיני חדלות הפירעון, תוך העמדת הסדר מודרני ואחוד, חלף הפקודה המנדטורית ותיקוני הטלאים שנעשו בה במהלך השנים" (ראו: עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א 49 (2019) (להלן: מאור ודגני כרך א)).
הנה כי כן, סעיף 260 לחוק חדלות פירעון מחייב את כינוסה של אסיפת נושים לפי בקשה הנתמכת על-ידי נושים האוחזים ב-25% מערך התביעות, וזאת מבלי להותיר לנאמן כל שיקול דעת בנדון. ודוק, פרשנותו של סעיף זה כמקנה שיקול דעת לנאמן בכינוסה של אסיפת נושים כאמור, עלולה להוביל לתוצאה אבסורדית, לפיה הנאמן רשאי לסרב אף להוראת בית המשפט לכנס אסיפת נושים, וברי אפוא כי פרשנות מעין זו אינה יכולה לעמוד. יפים לענייננו גם דברים שכתבו המלומדים מאור ודגני בספרם:
"הנאמן רשאי לכנס גם בהמשך, בכל עת, אסיפת נושים, כדי לשמוע את עמדת הנושים (סעיף 260(א) לחוק). הנאמן יהא מחויב לכנס אסיפת נושים, לפי הוראת בית המשפט או הממונה; לבקשת ועדת הנושים; או לבקשת נושים המחזיקים יחד ב-25% לפחות מערך תביעות החוב, כדי לדווח לאסיפה על פעולותיו או לשמוע את עמדת הנושים (סעיף 260(ב) לחוק)" (עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך ב 1042 (2019); חלק מההדגשות הוספו, י.ו.).
עא 4288/21 יצחק כהן נ' סאלם סוהיל בתפקידו כמנהל מיוחד 27/06/2021
פס"ד של כב' השופט ד. מינץ
לא למותר לציין כי שיקול הדעת הנתון לבית המשפט להחרגת חוב מסוג זה מן ההפטר מתמקד בבחינת העבירה עצמה, במהותה, בחומרתה ובנסיבות שאפפו את ביצועה (ראו: דברי ההסבר לחוק, שם). אולם לא מן הנמנע כי שיקולים נוספים עשויים להילקח בחשבון ובהם מצבו של הנפגע לעומת מצבו של היחיד, היקף הפגיעה ביתר הנושים ואורכו של פרק הזמן שחלף מביצוע העבירה (עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 355, 357 (2019) (להלן: מאור ודגני)). ודוק: גם על פי ההסדר החדש, אם חוב הפיצויים לנפגע העבירה נוצר בדרך של מרמה או נובע מעבירות גניבה, מין או אלימות חמורה – הרי שההפטר לא יחול עליו וזאת באופן גורף וללא סייגים (ראו: סעיף 175(א)(2) לחוק; דברי ההסבר לחוק, שם; מאור ודגני, 355 ו-357).
עא 1912/20 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' עמיד מח'ול, עו"ד 28/04/2021
פסק דינו של כב' השופט ד. מינץ:
כידוע, משניתן צו כינוס נגד חייב מושהים כל ההליכים האינדיווידואליים התלויים ועומדים נגדו ואין אפשרות להיפרע ממנו אלא במסגרת הליכי פשיטת הרגל (סעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל; ראו גם: סעיף 121(3) לחוק חדלות פירעון המחיל ביחס ליחיד את הוראות סעיפים 32-29 לחוק זה (שכותרתם הקפאת הליכים), העוסקים בהקפאת הליכים נגד תאגיד; כן ראו עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 182-170 (2019) (להלן: הפטר)). בהקשר של הליכי הוצאה לפועל ניתן לאותו עקרון ביטוי גם בסעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל אשר מתווה את מערכת היחסים בין נושי החייב שהחלו לנקוט נגדו הליכי הוצאה לפועל ובין בעל התפקיד שמונה לו בהליך פשיטת הרגל.
פסק דינו של כב' השופט י. עמית:
הגישה השניה צופה פני עתיד – בשאיפה לשיקומו של החייב וחזרתו להתנהלות כלכלית שגרתית, לטובתו ולטובת החברה (מאור ודגני, בעמ' 74). החייב מתחיל את המסלול בנקודה מסויימת, נכסיו נבדקים ומופקעים מידיו, הוא עובר שלב אחרי שלב, משלם את חובותיו כפי יכולתו, נושא בהשלכות וסופג מגבלות, והכל כדי לזכות בהפטר המיוחל. הפטר מותנה מגדיר את המשוכות האחרונות שעל החייב לצלוח עד לקו הסיום, ואם הוא הקפיד להתנהג בתום לב, יש להגן על אינטרס ההסתמכות שהתגבש במהלך הדרך ואין להטיל עליו חובות נוספים גם אם הגורל זימן לידו נכס בעל ערך.
פסק דינו של כב' השופט ע. גרוסקופף:
להלן: "חוק חדלות פירעון"). חוק זה מעגן בראש תכליותיו את גישת השיקום, המעמידה את טובת היחיד וחזרתו לחיים כלכליים תקינים בלב הליך פשיטת הרגל, זאת חלף הגישה האכיפתית, שראתה בהליך מעין חסד שעושה המחוקק עם מי שנקלע לקושי כלכלי (עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 74 (2019) (להלן: "מאור ודגני")). הלך רוח זה אשר קנה אחיזה בפסיקה, וכן משתקף בתפיסת המחוקק דהיום את מהות הליך פשיטת הרגל, מחייב כי נשאף לצמצום שינויים שיש בהם להקשות על החייב. בענייננו, משמע כי נפרש את ההפטר המותנה כמגן על החייב ועל האינטרס שלו לשוב להתנהלות כלכלית כאדם מן היישוב.
עא 8096/17 עידית סקוק נ' סבטלנה איסחקוב 03/02/2019
פס"ד של כב' השופטת י. וילנר
הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 205-204 (2003); רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי, [פורסם בנבו] פסקה 17 (9.8.2009); ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, [פורסם בנבו] פסקה 14 (26.9.2016); ע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, [פורסם בנבו] פסקה 15 (11.4.2018); רע"א 3050/12 גמזו נ' ישעיהו, [פורסם בנבו] פסקה 5 (18.11.2012); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 25-23 (מהדורה שלישית, 2010); וכן ראו: עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א 72-69 (2019)).
מבין שלל התכליות המתוארות לעיל, מבוסס רעיון ההפטר, העומד במוקד דיוננו, על התכלית שעניינה בשיקום החייב. כך, בסיום הליך פשיטת הרגל מופטר החייב מחובותיו ומתחיל מבראשית, וזאת, לעתים קרובות, במחיר של פגיעה באינטרס הנושים
פס"ד של כב' השופט נ. הנדל
כפי שהוטעם שם, אל לשון החוק כבולה התכלית – והיא איננה סובלת אפשרות לפיה יש לכלול בגדרי צו ההפטר גם את חבות מזונות עתידית (שם, בפס' 30; ראו גם עודד מאור ואסף דגי הפטר 1184-1186 (2019)). סעיף 175(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שפורסם ביום 15.3.2018 והוראותיו עתידות לחול שמונה עשר חודשים מיום חקיקתו, אף מאמץ הלכה זו בקובעו כי: ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה…" (ההדגשה איננה במקור).
בעמ 2255/19 פלוני נ' פלונית 23/02/2020
פס"ד של כב' השופטת י. וילנר
כמו כן, סעיף 69(א)(3) לפקודה קובע כי ככלל, צו הפטר שניתן לחייב לא יחול על חוב מזונות לעבר, אלא אם בית המשפט הורה על כך במפורש – "במידה שהורה ובתנאים שהורה". כזאת יעשה בית המשפט של פשיטת רגל אך במקרים חריגים ובנסיבות ייחודיות (ראו: מאור ודגני, בעמודים 366-361 והאסמכתאות שם.
עיון בלשון סעיף 128 לפקודה מלמד כי הקצבת מזונות נעשית בהליך דו-שלבי, כאשר בתחילה, נדרשים הזכאים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה לפסיקת מזונות, ורק לאחר שהם מצטיידים ב"פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס" – אז ורק אז רשאים הם להגיש לבית המשפט של פשיטת הרגל בקשה להקצבת "סכומי כסף שימצא לנכון" מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו (ראו: ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 9 (20.9.2007) (להלן: ע"א 8993/04); רע"א 8015/12 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 6 (21.2.2013) (להלן: רע"א 8015/12); רע"א 6592/15 זועבי נ' זועבי, [פורסם בנבו] פסקה 7 (26.11.2015); מאור ודגני, בעמודים 208-207.
עא 7375/18 יניב גל נ' מוטי בן ארצי עו"ד 02/10/2019
פס"ד של כב' השופט ד. מינץ
אם היחיד אינו נוהג בתום לב ומשתף פעולה עם הנאמן, אזי גם קיימת הצדקה לבטל את ההפטר לאחר שניתן (סעיף 176(א)(2); וראו: דברי ההסבר, 692), ונראה כי במקרים המתאימים גם לבטל את ההליך כולו (ראו: עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א 373-372 (2019)).
פס"ד של כב' השופט ע. גרוסקופף
לשלמות התמונה אציין שסעיפים 121(3) ו-29(5) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק") קובעים הסדר דומה ומדברים בעיכוב הליכים המתנהלים נגד חייב. המסקנה המתבקשת מכך היא שהליכים שהחייב תובע בהם אינם מעוכבים – הנאמן מקבל את הסמכות לנהל אותם או להתיר לחייב לנהלם (עודד מאור ואסף דגני הפטר כרך א 179–180 (2019)).
רעא 4067/18 בנימין פיינשטיין נ' אופיר יצחק 30/06/2019
פס"ד של כב' השופט נ. סולברג
דברים ברוח דומה באים לידי ביטוי גם בדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פירעון, שם מובהרת מרכזיותו של ערך השיקום כתכלית של דיני חדלות הפירעון:
"החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, חייב שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. […] הצבת ערך השיקום כערך מרכזי כאמור נובעת גם משינוי תפיסתי לגבי הליך חדלות הפירעון של יחידים שאותו מבקש החוק המוצע לקדם. דיני
פשיטת הרגל התבססו בעבר על ההנחה שאי-תשלום החוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב. הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני" (ה"ח הממשלה התשע"ו 593, 594 (להלן: דברי ההסבר)).
יש הסוברים כי בכך בא לידי ביטוי שינוי של ממש בגישת המחוקק, מגישה 'אכיפתית' לעבר גישה 'שיקומית' של דיני חדלות פירעון (ראו עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א' 75-74 (2019)).
רעא 7894/18 נצבא החזקות 1995 בע"מ נ' התחנה המרכזית החדשה בע"מ 25/02/2019
פס"ד של כב' השופטת י. וילנר
במאמר מוסגר יצוין כי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון), אשר צפוי להיכנס לתוקפו ביום 15.9.2019, מתייחס אף הוא לשיקולים שיש לשקול עובר לחלוקת דיבידנדים לנושים, וזאת בטרם הוכרעו תביעות החוב כולן. כך, הוראת סעיף 239(ג)(1) לחוק חדלות פירעון, המחליפה את הוראת סעיף 132 לפקודה, קובעת כי: "הנאמן יעכב תחת ידו ולא יחלק בחלוקת ביניים… [סכום הדרוש ל]תשלום חוב עבר שתביעת החוב לגביו הוגשה וטרם אושרה" (וראו: עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 1194 (2019); דברי ההסבר לסעיף 239 להצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו-2016, ה"ח הממשלה 721 (להלן: הצעת חוק חדלות פירעון)).
רעא 3175/19 אייל אבן חיים נ' המוסד לביטוח לאומי 08/08/2019
פס"ד שך כב' השופט ע. גרוסקופף
הליך פשיטת הרגל נועד כידוע לשרת את טובת החייב, את טובת הנושים ואת טובת הציבור, כאשר בשנים האחרונות קנתה לה טובת החייב עמדת בכורה, שאף עוגנה ככזו בחוק חדלות פירעון (ראו למשל בג"ץ 2804/18 כוכבי נ' הכנסת [פורסם בנבו] (22.5.2018), וכן ראו עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים 74 (2019)).
רעא 2125/19 אלון חן נ' עומר גדיש – בתפקידו לנכסי ה 27/06/2019
פס"ד של כב' השופט ע.גרוסקופף
ברי כי לא ניתן להסיק מאמירה זו דבר לגבי אופן גיבושה של תכנית הפירעון. זאת ועוד, השיקול המרכזי לקביעת תכנית הפירעון הוא יכולת ההחזר של החייב (ראו עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א 320-306 (2019)), וממילא אין להניח כי אילו סכום תביעות החוב המאושרות היה ידוע לבית המשפט, הייתה תכנית הפירעון משתנה באופן לו טוען המבקש.
