החלטות
בתי המשפט
המחוזיים
פשר (ב"ש) 8264/08 אליהו חנאוי נ' הכונס הרשמי 22/11/2021
החלטה של כב' השופט איתי ברסלר- גונן
תוספת המאמץ המיוחד בהתאם לתקנה 13(א1) נועדה לתגמל את הכונס על עבודה מאומצת שעשה ולעודד פעולות מקוריות ונמרצות שחורגות מהרגיל. כיוון שמדובר בתוספת שכר על חשבון הנושים, שלא על פי אינטרס הציפייה שלהם, נדרש איזון בין האינטרסים הנוגדים של מדיניות השכר, שראוי שלא תיפרץ, וכן הרצון לתגמל את בעל התפקיד על עבודה מאומצת, מקורית ומוצלחת שהביאה לתוצאות מוצלחות עבור הנושים ולהפוך את המאמץ הרב שכרוך לעיתים בפעולות אלו לכדאי. משכך, המבחן העיקרי אינו "עבודה אינטנסיבית וגרידה, אלא, מבחן הפעולות המיוחדות והמקוריות והחריגות" [ע. מאור וא. דגני, הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, עמ' 583 (2019)].
עחדלפ (ת"א) 46089-05-21 גיא בן שבת נ' הממונה על חדלות פירעון ושיקום כלכלי 12/07/2021
פס"ד של כב' השופטת נועה גרוסמן
על מנת שהיחיד יצא לדרך חדשה וישתחרר מעול החובות ומעמדו כחדל פירעון תוך תקופת זמן מדודה, ואף הנושים יזכו למזור כלכלי תוך תקופת זמן מדודה. משיכת ההליכים עוד ועוד תוך הקניית הגנות ליחיד, שמצדו אינו פועל ואינו מוכיח רצינות בהידברות מול הנושים, לא תוכל לסייע בהגשמת מטרות החוק ונימצא מחמיצים את מהותו. בדבר הצורך בצמצום התקופה בה ישהה היחיד בהליך חדלות הפירעון, כאחד החידושים החשובים שמציע החוק ביחס לחדלות פירעון של יחידים, נא ראו:
דברי ההסבר להצעת החוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי התשע"ו 2016-, פורסמו בהצ"ח 1027, כ"ב באדר א' התשע"ו, 2 במרס 2016 .שם בעמ' 685 – 686.
ספרם של המלומדים ע' מאור וא' דגני "הפטר" התשע"ט-2019, כרך א' שם בעמ' 305.
הוראות סעיף 163לחוק חדלות פירעון
פשר (ת"א) 66087-11-15 רונן בצלאל (נאמן) נ' אריאל ברג 13/04/2021
החלטה של כב' השופטת רחל ערקובי
- מכאן שהחייב יזכה להפטר ולהגנה שבתכלית ההליך ובלבד שיפעל בתום לב, יגלה את מלוא הכנסותיו ונכסיו, ויחשוף מידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו. חייב המפר חובות אלו פועל בחוסר תום לב, מנצל את ההליך לרעה ומשכך לא יוכל לקבל הפטר [סעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-19801 ע"א 2063/07 יצחקי נ' כנ"ר (31/7/08); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כנ"ר (1/2/11); ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (פורסם במאגרים, 29/8/18); ע"א 7373/18 גל נ' בן ארצי (פורסם במאגרים, 2/10/19); ע"א 6892/18 רפאל נ' זיסמן (פורסם במאגרים, 18/12/19); עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019), כרך א', 290).
פשר (ת"א) 42116-12-17 אייל גנץ נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב 08/12/2019
פס"ד של כב' השופט עודד מאור
עם החודשים הופך סכום ההפרש למעין "חסכון" לטובת הזכאי למזונות, כשאין זה סביר שבמצב זה, שנמנע מחייב לשלם את כל סכום הפסק במלואו (לאור ההקצבה) ייאלץ לפרוע אותו מיד עם סיום הליך פשיטת הרגל, אחרת
יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל (ראו עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חדלות פרעון של יחידים, כרך א, עמוד 214); הרי מטרתו השיקומית של ההליך פשיטת הרגל תסוכל עת ייצא החייב מההליך עם "גיבנת כלכלית" איתה עליו להתמודד מחדש.
פשר (ת"א) 32941-04-17 רונן (אילן) ישר נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב 20/07/2020
פס"ד של כב' השופטת איריס לושי- עבודי
הגם שהלכת אלקצאצי הוחלה על הליכים שננקטו בהתאם לפקודת פשיטת הרגל, הרי שמאז כניסתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החילו הערכאות הדיוניות הלכה זו גם על הליכים המתנהלים בהתאם להוראות חוק זה (ראו פש"ר (מחוזי ת"א) 36106-05-17 בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח' [פורסם בנבו] (1.1.2020) וכן פסק-דינו המקיף של כב' השופט גלעד לובינסקי זיו בחדל"פ (שלום ראשל"צ) 64224-09-19 מנאר שייח יוסף נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב [פורסם בנבו] (30.3.2020); עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים – כרך א' (2019), בעמ' 301-302, והשוו רע"א 3396/20 מייקל נ' כונס נכסים הרשמי [פורסם בנבו] (30.6.2020)(.
פשר (ת"א) 36940-03-12 יעקב כהן נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 14/05/2019
פס"ד של כב' השופטת נועה גרוסמן
בקשה למתן צו כינוס ולהכרזה על פשיטת רגל המעלימה נתונים ומוסרת מידע כוזב בעת הכניסה להליך הפש"ר, מצדיקה ביטול הליך מחמת התנהלות חסרת תום לב (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פ"ש מח(1) 45 (1993); מאור ודגני, עמ' 269-271). יחד עם זאת, חשוב להבהיר כי הוכחת כוונה מרמה להבריח נכסים אינה דבר פשוט להוכחה לאור הנטל הכבד הנובע מהוכחת התרמית הנטענת (ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן (פורסם בנבו, 4.8.14); מאור ודגני, עמ' 1007-1008);
פשר (ת"א) 35939-09-18 אלון שוויצר נ' אורי עצמון 03/03/2019
פס"ד של כב' השופטת נועה גרוסמן
בספרם של המלומדים עודד מאור ואסף דגני "הפטר" התשע"ט-2019, כרך א' שם בעמ' 122, מציינים המלומדים:
"… אין להעניק סעד ליחיד אשר מגיש את הבקשה לפתיחת הליכים ממניעים זרים, על מנת להשיג מטרה פסולה, למשל התחמקות מתשלום מזונות או ליבוי סכסוך משפטי עם בן הזוג. כלל יסוד בשיטה המשפטית הוא כי כל פעולה משפטית צריכה להיעשות בתום לב. חוסר תום לב בהגשת הבקשה, לרבות הסתרת מידע או כניסה להליך מראש במטרה שאינה בתום לב, יכולה להביא בסופו של יום לדחיית הבקשה לפתיחת הליכים.
זאת ועוד, אפשר שחוסר תום לב בדרגה מסוימת ביצירת החובות, ייחשב כדי יצירת חוב במירמה ויביא לכך שהחוב לא יהא בר הפטר (סעיף 175)(א)(2) לחוק)".
גם לפי חוק חדלות פירעון, ניתן לעכב הליכי גבייה והליכים משפטיים כנגד יחיד המצוי בהליכי חדלות פירעון. בית המשפט של חדלות פירעון הוא המוסמך להורות על הקפאת הליכים לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. ראו והשוו שם בספרם של המלומדים מאור ודגני עמ' 215 עד 216.
בהמשך, מציינים המלומדים את שיקול הדעת הרחב המוקנה לבית המשפט כדי לאפשר לנושה הבודד להמשיך ולפעול, משיקולי צדק כלפי החייב גם לאחר פתיחת הליכי חדלות פירעון.
פשר (ת"א) 57220-01-18 גיא מושקט נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 27/11/2019
פס"ד של כב' השופטת נועה גרוסמן
ראו גם דברי המלומדים עודד מאור ואסף דגני, הפטר, התשע"ט-2019 עמ' 71, ביחס לתכליתו השנייה של חוק חדלות פירעון:
"התכלית השניה – ' להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים' – משרתת את האינטרס של הנושים אשר מעוניינים לקבל דיבידנד גבוה ככל הניתן לכיסוי חובם. תכלית זו נובעת מההגנה על זכות הקניין של הנושים, המנויה בין זכויות היסוד המוגדרות בחוק יסוד: חוק האדם וחירותו. הנושה מעוניין שנכסי היחיד ימומשו בערך המקסימלי האפשרי, בעלויות נמוכות, וכי יחולק לו דיבידנד תוך זמן קצר ככל האפשר. בדברי ההסבר נכתב בקשר לתכלית זו : "הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפרעון…"
רמש (ת"א) 44894-06-18 ג' נ' נ' ג' ש' 21/02/2019
פס"ד של כב' השופט נפתלי שילה
בספרם של עודד מאור ואסף דגני, הפטר (תשע"ט-2019), כרך א' עמ' 214, טוענים המחברים כי לא ניתן לתבוע את ההפרש בין קציבת המזונות לבין פסק המזונות, לאחר סיום ההליך. לדבריהם:
"אין זה סביר כי בעת שמתקיים ההליך, נצבר לטובת הזכאי למזונות "חסכון" בדמות הפרש זה, אשר נוצר מידי חודש בעל כורחו של היחיד, אשר מנוע מהסדרתו או תשלומו, וייאלץ לפרוע אותו מיד עם סיום הליכי חדלון הפירעון, אחרת יהיה חשוף להליכי גבייה. על כן יש לדעתנו לבכר את הפירוש ההולם את תכלית החקיקה ולקבוע כי הזכאי למזונות לא יוכל לתבוע את הפרש זה לאחר הליכי חדלות הפירעון וסכום המזונות שנקצב בהליך הוא סכום המזונות החודשי לתקופה שבה היחיד מצוי בהליכי חדלות פירעון, בלי שמצטברת בתקופה זו יתרה לגבייה".
פשר (ת"א) 24887-04-18 רווית שהרבני- בן חיים עו"ד נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב 01/08/2019
פס"ד של כב' השופט עודד מאור
הטעם להקצבת מזונות בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל ברור, ומטרתו היא להמשיך ולהבטיח באופן שוטף את כלכלתם ואורחות חייהם של הזכאים למזונות, שהם בדרך כלל קטינים, וזאת גם כשהחייב נמצא בהליך של חדלות פירעון, אך המנגנון גם מאזן בין החובה לשלם לקטינים לבין צרכי הנושים, ועל כן פעמים רבות הסכום שנקצב נמוך מסכום המזונות שנקבע, בין בהסכמי הגירושין ובין בפסיקת הערכאה המוסמכת, שלנגד עיניה אך ורק הסכסוך שבין החייב והקטינים, כאשר בית המשפט של פשיטת רגל בוחן את התמונה הרחבה והכוללת (ראו: עודד מאור ואסף דגני, הפטר – חדלות פירעון הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, הוצאת השדה המשפטי, כרך א' עמוד 211 והאסמכתאות המובאות שם).
פשר (מרכז) 46612-01-16 סימה חנוכה נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 29/11/2020
פס"ד של כב' השופט רמי חיימוביץ
חייב המפר חובות אלו פועל בחוסר תום לב, מנצל את ההליך לרעה, ולכן לא יינתן לו הפטר (סעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-19801 ע"א 2063/07 יצחקי נ' כנ"ר [פורסם בנבו] (31/7/08); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כנ"ר [פורסם בנבו] (1/2/11); ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט [פורסם בנבו] (29/8/18)); ע"א 7373/18 גל נ' בן ארצי [פורסם בנבו] (2/10/19); ע"א 6892/18 רפאל נ' זיסמן [פורסם בנבו] (18/12/19); עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019), כרך א', 290).
וגם זאת נזכיר – כי הגורם המקצועי לבחינת התנהלות החייב הוא בעל התפקיד שמונה על ידי בית-המשפט לבחון את ההתנהלות הכלכלית ואת העובדות שמביאים בפניו החייב והנושים. בעל התפקיד משמש כזרועו הארוכה של בית-המשפט והתערבות בשיקול דעתו הנה חריג ושמורה למקום בו נמצא כי פעל באופן בלתי סביר או סטה באופן קיצוני מחובתו למצות את התמורה הראויה ממימוש נכסי פושט הרגל (עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 563-567 (2019) והפסיקה המובאת שם).
פשר (מרכז) 41707-03-19 דוד פילובסקי נ' חיים דוד 25/10/2020
פס"ד של כב' השופט רמי חיימוביץ
תכליתה של הוראת חוק זו ברורה על פניה – למנוע מאדם שנקלע לחובות להעביר לקרוביו או לאנשים אחרים את נכסיו טרם יפנה להליך פש"ר וכך לצמצם את מסת הנכסים שתמומש לטובת הנושים. קיימת אפוא חזקה ניתנת לסתירה לפיה העברת הנכסים סמוך לצו הכינוס נעשתה מטעמים פסולים ולכן בטלה למעט באותם חריגים המנויים בחוק (רע"א 8010/99 אלחדד נ' נשר [פורסם בנבו] (30/6/10)); עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019), כרך ב', עמ' 988-991).
פשר (ת"א) 20112-02-17 אבי הורנשטיין נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 20/11/2019
פס"ד של כב' השופטת רחל ערקובי
לעניין החרגת המזונות מההפטר יפים דברי השופט מאור ועו"ד דגני בספר "הפטר", כמו גם סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. כאמור שם, הפטר מחוב מזונות יינתן במקרים נדירים, ובעיקר במקרים סוציאליים קשים. בנסיבות חריגות רשאי ביהמ"ש לתת הפטר גם על חוב מזונות. אי תשלום מזונות לדידו של המחוקק הוא "כשל מוסרי" שדבק בהתנהלות החייב.
ועוד לעניין החרגת המזונות מההפטר, יפים דבריו של חברי כבוד השופט עודד מאור ועו"ד אסף דגני, בספר "הפטר", כמו גם סעיף 175 (ב)(2) לחוק חדלות פירעון אשר נתן משנה תוקף להחרגת דמי המזונות מההפטר.
"הפטר מחוב מזונות יינתן במקרים נדירים, ובעיקר במקרים סוציאליים קשים… בנסיבות חריגות רשאי בית המשפט לתת הפטר גם על חוב מזונות. אי תשלום מזונות, לדידו של המחוקק הוא "כשל מוסרי" שדבק בהתנהלותו של החייב." (עמ' 359).
פשר (ת"א) 18018-07-17 רועי מרגלית נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 25/06/2019
פס"ד של כב' השופטת נועה גרוסמן
מכאן, הפן של תועלת הנושים הינו משמעותי. אין לומר כי יש להותיר את הליך הכינוס על כנו אך ורק לטובתם. הנושים אינם חפצים בכך, הליך הכינוס גורע מזכויותיהם ומן האפשרות שלהם להיפרע מהחייב סכומים ריאליים במהירות יחסית. ראו : ספרם של המלומדים עודד מאור ואסף דגני, "הפטר", התשע"ט-2019 כרך א' שם בעמ' 71, גם ביחס לתכליות חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח-2018 שמועד כניסתו לתוקף קרב ובא :
"התכלית השניה – ' להשיא את שיעור החוב שיפרע לנושים' – משרתת את האינטרס של הנושים אשר מעוניינים לקבל דיבידנד גבוה ככל הניתן לכיסוי חובם. תכלית זו נובעת מההגנה על זכות הקניין של הנושים, המנויה בין זכויות היסוד המוגדרות בחוק יסוד: חוק האדם וחירותו. הנושה מעוניין שנכסי היחיד ימומשו בערך המקסימלי האפשרי, בעלויות נמוכות, וכי יחולק לו דיבידנד תוך זמן קצר ככל האפשר. בדברי ההסבר נכתב בקשר לתכלית זו : "הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפרעון". לעומת הנושים, היחיד לכאורה אדיש לתכלית הזו: "לחייב אין זה משנה כלל איזה שיעור חובותיו יכוסה בגדרו של ההליך" (שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל" מה' שלישית תש"ע עמ' 25). עם זאת, על היחיד לשתף פעולה במימוש נכסיו, גם אם קיבל הפטר מחובותיו".
כפי שראינו לעיל, התנהלות החייב בהליך עצמו אינה מיטבית, הוא אינו משתף פעולה, מוסר דיווחים לא אמינים, לא מסר מסמכים נדרשים כמפורט בסעיף 12.ב. לתסקיר. אני מאמצת את דברי המנהל המיוחד בסעיף 14 לתסקיר לפיו: "לא ניתן ללמוד דבר מהדוחות החודשיים שעה שאלו אינם משקפים את המציאות". בנוסף, החייב צובר חובות חדשים בהליך כפי שעלה מדברי הנושה מי אביבים שהתייצבה לדיון ביום 24.6.19. החייב גם יוצר פיגורים שכן אינו עומד בתשלומים חודשיים (ראו סעיף 15.א. לתסקיר). על חובתו של החייב לשתף פעולה עם ההליך ולפעול בשקיפות מול הנאמן ראו ספרם של המלומדים עודד מאור ואסף דגני, "הפטר", התשע"ט-2019 כרך א' שם בעמ' 243. הסנקציה על אי שיתוף פעולה כאמור עשויה לעלות כדי ביטול ההליך.
אך חייב אשר אינו משתף פעולה עם ההליך, צובר במהלכו חובות חדשים ומוסר דיווחים לא מדויקים, אינו חייב שפניו לשיקום. לחייב כזה אין מקום להעניק את "חסד המחוקק" הניצב בבסיס פקודת פשיטת הרגל של היום, ואף לא את "התכלית השיקומית" הניצבת בבסיס החוק החדש.
ראו:ספרם של המלומדים עודד מאור ואסף דגני, "הפטר", התשע"ט-2019 כרך א' עמ' 73 :
" …אין טעם לשקם יחיד אשר הנסיבות מראות כי אינו יכול בשלב זה להשתקם, ולחילופין אינו מעוניין בשיקום".
פשר (ת"א) 7499-01-18 רון ברינקר נ' דניאל ברינקר 27/05/2020
פס"ד של כב' השופטת נועה גרוסמן
ראו גם ע"א 3296/16 גרבש נ' איתן ארז, נאמן, פסקה 7 (פורסם בנבו, 14.11.17), שם הובהר כי מקום בו חייב שלא שיתף פעולה עם בעל התפקיד, לא התייצב לחקירה, לא הגיש דו"חות ולא מסר מידע ומסמכים על אף שנדרש לעשות כן, עלול הדבר להביא לביטול צו הכינוס. עוד ראו על חשיבות הגשת הדו"חות : ספרם של המלומדים עודד מאור ואסף דגני "הפטר" הוצאת השדה המשפטי בע"מ התשע"ט – 2019 כרך א' שם בעמ' 215- 216.
פרק (מרכז) 19290-03-20 רסטקס בע"מ נ' עו"ד יריב שי ישינובסקי (מפרק) 19/11/20
פס"ד של כב' השופטת עירית וינברג- נוטוביץ
בפש"ר (מחוזי נצרת) 22953-04-12 פלאח נ' כונס הנכסים הרשמי (9/10/17) ובפש"ר (מחוזי חיפה) 289/02, בש"א 10284/04 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' שגיא (10/8/05) נקבע כי טעות אנוש בשיגור תביעת חוב (שהוכנה ולא הוגשה) אינה מהווה טעם מיוחד. כך גם התרשלות של נושה או בא כוחו (פש"ר (מחוזי ת"א) 1021/98, בש"א 5844/04 הבנק הבינלאומי הראשון נ' ערן קאופמן (11/7/04)). ראה גם ספרם של עודד מאור ואסף דגני "הפטר" (התשע"ט – 2019) בעמ' 1164).
פשר (מרכז) 59276-06-17 עו"ד מרדכי מיכאלי נ' עראר עארף 31/03/2020
פס"ד של כב' השופט רמי חיימוביץ
"החלטתו של בית הדין הרבני (כמוה ככל החלטה שיפוטית שנותנת תוקף להסכמה בין שני צדדים יריבים), הינה החלטה במישור הפנימי של יחסי בני הזוג, וזאת כאשר בית הדין הנכבד לא שמע, ואף לא יכול היה לשמוע או להתייחס למישור היחסים החיצוני, שבין בני הזוג לבין נושיהם" (עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019), כרך ב', עמ' 988-991). עם זאת, מובן שכאשר מדובר בבקשה לביטול הענקה במסגרת הסכם גירושין שאושר בבית-המשפט יש לנהוג זהירות יתרה.
אמנם בהתאם להלכת אהרונוב זכות אובליגטורית עשויה לגבור על זכויות הנושים גם אם לא נרשמה, אך משנקלע החייב לחדלות פירעון השתנה מאזן הזכויות והאינטרסים שבין הנושים למקבל ההתחייבות למתנה והוא נוטה לטובת הנושים. "שברירותן של 'הזכויות המעין קניניות' של מקבל ההתחייבות למתנה וזכותו הרחבה של הנותן לאיין זכויות אלה בכל עת בטרם השלמת המתנה על דרך רישומה" מובילות למסקנה כי למעט מקרים חריגים תועדף זכותו של הנושה על זכותו של מקבל הבטחה למתנה (ע"א 11502/05 לאניאדו נ' הולנד (24/2/08), שסייגה את הלכת אהרונוב בנוגע למתנות; מאור ודגני, עמ' 995-996;
הפ (ת"א) 24193-04-17 רותם שפי נ' שמואל (שמוליק) נויפלד 24/3/2019
פס"ד של כב' השופטת מיכל עמית – אניסמן
תוצאה זו עולה בקנה אחד עם המדיניות המשפטית הראויה. אין מקום כי בית משפט מחוזי ידון כערכאה ראשונה בעניינים ששוויים הכולל נמוך מתחום הסמכות העניינית שנקבעה בחוק. ראו בעניין זה דברי כב' השופט גרוסקופף בהקדמה לספרם של עודד מאור ואסף דגני הפטר- חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים כרך א'49 (התשע"ט – 2019), בהתייחס לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018, אשר לפיו הערכאה הדיונית שתדון בתיקי חדלות פירעון חדשים היא בית משפט השלום: "הגיעה העת כי מערכת המשפט הישראלית תהיה בנויה על בסיס היררכי ברור ועקבי, במסגרתו רובם המוחלט של ההליכים הדיוניים מנוהלים בערכאה הראשונה (בית משפט השלום), ערעורים בזכות וכן מקרים בעלי חשיבות מיוחדת (כדוגמת תיקי פשע חמור) נידונים בערכאה השנייה (בית המשפט המחוזי) ורק שאלות משפטיות עקרוניות או מקרים בעלי חשיבות מיוחדת נבחנים בערעור בערכאה השלישית (בית המשפט העליון)". ראו גם דו"ח הועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים (ועדת אור) (אוגוסט 1997), וכן החלטת כב' השופטת בלכר בת.א (ת"א) 2834-05-18 בסרב נ' סמל (פורסם בנבו, 22.1.2019).
פשר (מרכז) 1887-09-14 אריאל הנמן נ' חן הנמן 05/08/2020
פס"ד של כב' השופט רמי חיימוביץ
הנאמן משמש כזרועו הארוכה של בית-המשפט ויש לאפשר לו לבצע את תפקידו, לבדוק את האפשרויות הכלכליות השונות, את שווי נכסי החייבים, את המידע שמעבירים הנושים ואת הדרך להביא את ההליך לסיומו. התערבות בשיקול דעתו של הנאמן הנה חריג ושמורה למקום בו נמצא כי פעל באופן בלתי סביר או סטה באופן קיצוני מחובתו למצות את התמורה הראויה ממימוש נכסי פושט הרגל (עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 563-567 (2019) והפסיקה המובאת שם).
הנושה זכאי, בהתאם לפקודה, לעיין בדוחות הפומביים שמגיש בעל התפקיד ובמקרים מסוימים בחקירה שנערכה, אך היותו נושה אינה מקנה לו באופן אוטומטי זכות לקבל מידע גולמי שנאסף על ידי בעל התפקיד ועל האחרון לשמור, במידת האפשר, על פרטיות החייב גם מפני נושיו (השוו: רע"א 129/17 ריחני נ' סטריקובסקי (7/4/17); רע"א 1784/18 אמיר נ' אמיר (17/5/18); מאור ודגני, 107).
פשר (ת"א) 36940-03-12 יעקב כהן נ' 1 כונס נכסים רשמי תל אביב 14/09/2019
פס"ד של כב' השופטת נועה גרוסמן
בקשה למתן צו כינוס ולהכרזה על פשיטת רגל המעלימה נתונים ומוסרת מידע כוזב בעת הכניסה להליך הפש"ר, מצדיקה ביטול הליך מחמת התנהלות חסרת תום לב (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197 (2003); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ש מח(1) 45 (1993); מאור ודגני, עמ' 269-271).
חד עם זאת, חשוב להבהיר כי הוכחת כוונה מרמה להבריח נכסים אינה דבר פשוט להוכחה לאור הנטל הכבד הנובע מהוכחת התרמית הנטענת (ע"א 7575/12 יפת נ' זלצמן (פורסם בנבו, 4.8.14); מאור ודגני, עמ' 1007-1008).
פשר (מרכז) 58522-06-18 ווספי חאמד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 24/11/2020
פס"ד של כב' השופט רמי חיימוביץ
ליך פשיטת רגל הוא "חסד המחוקק", וחייב אשר יזם את ההליך נדרש לקיים את חובות ההליך במלואן ובמועדן. עליו לשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו לקופת פשיטת הרגל וכן להגיש דוחות מגובים במסמכים, לשתף פעולה עם בעל התפקיד ולחשוף מידע הנדרש להערכת היקף נכסיו וכושר השתכרותו. הפרת חובות אלו מהווה פעולה בחוסר תום לב וניצול לרעה של ההליך וההגנות המוקנות מכוחו, והיא עשויה להצדיק ביטול ההליך (סעיף 63(ב)(1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-19801 ע"א 2063/07 יצחקי נ' כנ"ר (31/7/08); ע"א 7994/08 גוטמן נ' כנ"ר (1/2/11); ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29/8/18)); ע"א 7373/18 גל נ' בן ארצי (2/10/19); ע"א6892/18 רפאל נ' זיסמן (18/12/19); עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019), כרך א', 290).
פשר (מרכז) 26508-09-15 עו"ד ארז חבר נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 05/01/2021
פס"ד של כב' השופט רמי חיימוביץ
קיים חשש בסיסי שאדם אשר נקלע לחובות ירצה להעביר לקרוביו נכסים טרם יפנה להליך פש"ר וכך לצמצם את מסת הנכסים שתמומש לטובת הנושים ולהגדיל את מסת הנכסים של הקרובים לו. בשל חשש טבעי זה קיימת חזקה ניתנת לסתירה כי העברת הנכסים סמוך לצו הכינוס נעשתה מטעמים פסולים ולכן בטלה, בוודאי אם הוכח שבאותה עת החייב כבר היה בקשיים כלכליים (סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל; רע"א 8010/99 אלחדד נ' נשר (30/6/10)); עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (2019), כרך ב', עמ' 988-991).
פשר (ת"א) 15716-02-16 דרור בן אור נ' כונס הנכסים הרשמי תל-אביב 06/03/2019
פס"ד של כב' השופאת איריס לושי- עבודי
באשר להוצאות החייב בגין טיפולים שונים לשני ילדיו הסובלים מקשיי קשב וריכוז, אכן יש לגלות רגישות לצרכיהם השוטפים והרגילים של קטינים גם כאשר הוריהם או אחד מהם, מתקשים כלכלית (ראו והשוו: פש"ר (מחוזי-ת"א) 29876-09-15 ג'ולי כהן נ' כונס הנכסים הרשמי (11.1.2018), בפסקאות 34-28 שניתן על-ידי כב' השופט ע' מאור; על השלכות צו התשלומים החודשי על חייו של החייב אל מול התמורה לנושים ראו: עודד מאור ואסף דגני הפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקול כלכלי של יחידים – כרך א' (2019), בעמ' 308).
פשר (מרכז) 52467-12-15 פלוני נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 05/07/2020
פס"ד של כב' השופט רמי חיימוביץ.
אולם עובדה זו אינה פוטרת את ההורה מחובתו הבסיסית כלפי הקטינים ולכן המל"ל "בא בנעלי הנושה" מכוח זכות התחלוף שבסעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972. ובכל הנוגע להורה שנקלע להליכי חדלות פירעון נקבע כי גם חוב המזונות כלפי המל"ל אינו זוכה להפטר (ראו בהרחבה עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 366-367 (2019) והפסיקה המובאת שם).
בכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה מסוג זה נמנים גילו של החייב; מצבו הכלכלי וכושר השתכרותו; זכותו לקיום מינימלי בכבוד; מצבו האישי והבריאותי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות היווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; תום ליבו של החייב; שיעור החוב שכבר שולם לנושה; מיצוי האפשרויות העומדות לרשותו בהליכי הוצאה לפועל ועמדותיהם של הנושים ושל בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל (ע"א 5828/14 סלימאן נ' סלימאן (26/9/16); רע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר (29/1/14); רע"א 631/07 פלוני נ' המל"ל (21/5/09); בע"מ 2255/19 לעיל; מאור ודגני, עמ' 359-367).
פשר (מרכז) 13933-01-16 ציון חורי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב 07/04/2020
פס"ד של כב' השופט רמי חיימוביץ
בשל הדאגה לקטינים ורווחתם נקבע כי במקרים המתאימים תישא הקופה הציבורית, באמצעות המל"ל, בחוב המזונות במקום ההורה. אולם עובדה זו אינה פוטרת את ההורה מחובתו הבסיסית כלפי הקטינים ולכן המל"ל "בא בנעלי הנושה" מכוח זכות התחלוף שבסעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972. ובכל הנוגע להורה שנקלע להליכי חדלות פירעון נקבע כי גם חוב המזונות כלפי המל"ל אינו זוכה להפטר (ראו בהרחבה עודד מאור ואסף דגני, הפטר-חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 366-367 (2019) והפסיקה המובאת שם).
אמנם, בסעיף 69(א)(3) ניתנה לבית-המשפט סמכות לפטור את החייב גם מחוב מזונות, ברם הסמכות שמורה למקרים חריגים בלבד, בהם מתקיים מקבץ נסיבות מיוחדות שבהן מתן ההפטר לא יפגע בזכאים, יועיל לחייב באופן ממשי, ויאפשר לו לצאת לדרך חדשה. בכלל השיקולים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה מסוג זה נמנים גילו של החייב; מצבו הכלכלי וכושר השתכרותו; זכותו לקיום מינימלי בכבוד; מצבו האישי והבריאותי; גילם של מקבלי המזונות; נסיבות היווצרות החוב ומועד יצירתו; מאמציו לפרוע את החוב; תום ליבו של החייב; ושיעור החוב שכבר שולם לנושה (ע"א 5828/14 סלימאן נ' סלימאן (26/9/16); רע"א 7940/13 קצקה נ' הכנ"ר (29/1/14); רע"א 631/07 פלוני נ' המל"ל (21/5/09); בע"מ 2255/19 לעיל; מאור ודגני, עמ' 359-367).
עא (ת"א) 65313-01-19 עו"ד יהודית דויטשר ברקן נ' איילה ליליאן בר 18/04/2019
פס"ד של כב' השופטת אביגיל כהן
המרמה המחריגה את החוב מצו ההפטר היא מרמה ביצירת החוב עצמו, ולא בהתנהלות המיוחסת לחייב לאחר מכן (ראה בעניין זה: עודד מאור ואסף דגני הפטר 356 (2019) (להלן: "ספרם של מאור ודגני") .
כמו כן, בין אם הוגשה בגין החובות המוחרגים מן ההפטר תביעת חוב ובין אם לא הוגשה, ההפטר אינו חל על החובות המנויים בסעיף 69 שאינם ברי הפטר (ספרם של מאור ודגני בעמ' 355).
